הפסוקים השוים ה'תשס"ח בתנ"ך

[במדבר י, כט]	ויאמר משה לחבב בן־רעואל המדיני חתן משה נסעים אנחנו אל־המקום אשר אמר יהוה אתו אתן לכם לכה אתנו והטבנו לך כי־יהוה דבר־טוב על־ישראל
[יהושוע יב, ג]	והערבה עד־ים כנרות מזרחה ועד ים הערבה ים־המלח מזרחה דרך בית הישמות ומתימן תחת אשדות הפסגה
[מלכים ב׳ יד, כה]	הוא השיב את־גבול ישראל מלבוא חמת עד־ים הערבה כדבר יהוה אלהי ישראל אשר דבר ביד־עבדו יונה בן־אמתי הנביא אשר מגת החפר

ו' הופעות המלה בראשית בתנ"ך – פרצוף חגתנה"י ומסקנות לגבי האלף השביעי

בס"ד

המלה "בראשית" מופיעה ו' פעמים בתנ"ך. פעם אחת בפתיחת התורה, פעמיים בספר ירמיהו בקשר למלך יהויקים, פעמיים בספר ירמיהו בקשר למלך צדקיה, ופעם אחת בספר הושע.
להלן, פתיחה קטנה וחסרת רוב לבניית פרצוף מאותם ו' הופעות, וקצת ניחוש לגבי מצב הנוק' לאחר שפרצוף זה תוקן, עם ביאת משיח בן-יוסף ועם ביאת משיח בן-דוד תיכף ומיד ממש בע"ה.
בברכה,
דניאל גינרמן.

 

תפארת
בראשית: א. א.
בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ
בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ = 2701 = 26בריבוע + 45 בריבוע = כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני הוי"ה רפאך
בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ = גי' קטנה 109 = אם כל חי (בינה, במקור הת"ת) = דוד המלך (דוד זה מלכות דהי' בינה תתאה, "דוד המלך" בבחי' בינה עילאה?) = (מדינה = חמאס)
חסד וגבורה: יהויקים בן יאשיהו:

חסד
ירמיהו: כו. א.
בראשית ממלכות יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה היה הדבר הזה מאת יהוה לאמר
יהויקים בן יאשיהו = 565 = קול־יהוה בכח קול יהוה בהדר = כי־בנה יהוה ציון נראה בכבודו = רעב בארץ = שם צפנה = ויאמר אברם אדני = ויאמר אליו קחה לי עגלה = ברכש גדול = והיית לאב המון = פני סדם ועמרה = ויקרא אברהם = וישא אברהם = האלהים מטל השמים = הנקדות = ועבדים וגמלים וחמרים = וירא כי לא יכל לו ויגע בכף = אהב את יוסף = ואביו שמר = תאומים בבטנה = את כל מאומה בידו = ויבא אליהם יוסף בבקר = מלפני פרעה = אביאנו אליך וחטאתי = וידגו לרב בקרב = לפני מנשה = למען עשה = על הכלית = י-הוה אשר באהל = כי שקץ הם = וביום השמיני ימול = יגלח וכבס את בגדיו = ועפר אחר = וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא = עון אשמה באכלם = אתם עמדי = ואם לא מצאה ידו די השיב = כל תפלה
יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה = 685 = ומעץ הדעת = פן ישלח ידו ולקח גם = מכל רמש האדמה = ובחדש השני = ויקרא בשם יהוה (בשם המיוחס לחסדים) = וילכו סדמה ואברהם עודנו עמד = ויבקע עצי עלה ויקם וילך = עוד היום גדול לא עת = ויברך יהוה אתך = הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהים = אבא אל אדני שעירה = ויתנו אל יעקב = ממשרקה = וישמע ראובן = סריס פרעה
בראשית ממלכות יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה היה הדבר הזה מאת יהוה לאמר = 3120 = ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם ויבן שם = ויאמר לה מה לך הגר אל תיראי כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם (חסד) = נשיא אלהים אתה בתוכנו במבחר קברינו קבר את מתך (נתינה) = ותאמר בת בתואל בן נחור אשר ילדה לו מלכה ואשם הנזם על אפה (נתינה) = "ותאמר רחל דנני אלהים וגם שמע בקלי ויתן לי בן על כן קראה שמו דן" (המתקת הדין, דהיינו חסד) = היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם ויקרא שם המקום ההוא גלגל = ויכלו לנחל את הארץ לגבולתיה ויתנו בני ישראל נחלה ליהושע בן נון = האבן הזאת תהיה בנו לעדה כי היא שמעה את כל אמרי יהוה אשר דבר עמנו
בראשית ממלכות יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה היה הדבר הזה מאת יהוה לאמר = גי' קטנה 267 = אסור (גבורה) = מרכבה (חגת"י ?)

גבורה
ירמיהו: כז. א.
בראשית ממלכת יהויקם בן יאושיהו מלך יהודה היה הדבר הזה אל ירמיה מאת יהוה לאמר
יהויקם בן יאושיהו 561 = לא טוב היות האדם לבדו
יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה = 681 = אני מאמין באמונה שלמה
בראשית ממלכת יהויקם בן יאושיהו מלך יהודה היה הדבר הזה אל ירמיה מאת יהוה לאמר = 3406 = אתה הרם את־מטך ונטה את־ידך על־הים ובקעהו ויבאו בני־ישראל בתוך הים ביבשה (גבורה) = ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עמד עליהם תחת העץ (הוא לא אכל אתם… דהיינו, גבורה) = כל רכשו אשר רכש מקנה קנינו אשר רכש בפדן ארם = והשעיר אשר עלה עליו הגורל לעזאזל יעמד חי לפני יהוה לכפר עליו לשלח אתו לעזאזל (גבורה) = ובאלה לא היה איש מפקודי משה ואהרן הכהן אשר פקדו את בני ישראל במדבר סיני (גבורה נוראה!)
בראשית ממלכת יהויקם בן יאושיהו מלך יהודה היה הדבר הזה אל ירמיה מאת יהוה לאמר = גי' קטנה 292 = רפואה (ת"ת)

נצח והוד: צדקיה מלך יהודה:

נצח או הוד
ירמיהו: כח. א.
ויהי בשנה ההיא בראשית ממלכת צדקיה מלך יהודה בשנת הרבעית בחדש החמישי אמר אלי חנניה בן עזור הנביא אשר מגבעון בבית יהוה לעיני הכהנים וכל העם לאמר
צדקיה מלך יהודה = 329 = אינטרנט (אינטרנט זה בחי' נצח -התגברות על הזמן- והוד -התגברות על המקום)
ממלכת צדקיה מלך יהודה = 859 = ברוך המבדיל בין קדש לחול (הבדלה היא בינה, ברכה על הבינה היא הוד? או שזה הוד בבחי' אור חוזר, ואז מתחלף מקומה עם נצח?) = שלח את עמי (הדרישה ופקודה, מתוך כך שלבסוף מתבצעת, נראית לע"ד בבחי' נצח)
חנניה בן עזור הנביא = 526 = אין יאוש בעולם (נצח)
ויהי בשנה ההיא בראשית ממלכת צדקיה מלך יהודה בשנת הרבעית בחדש החמישי אמר אלי חנניה בן עזור הנביא אשר מגבעון בבית יהוה לעיני הכהנים וכל העם לאמר = 6969 = "ויבאו רחבעם ירושלם ויקהל את כל בית יהודה ואת שבט בנימן מאה ושמנים אלף בחור עשה מלחמה להלחם עם בית ישראל להשיב את המלוכה לרחבעם בן שלמה" = כה אמר יהוה אלהי צבאות אלהי ישראל למה אתם עשים רעה גדולה אל נפשתכם להכרית לכם איש ואשה עולל ויונק מתוך יהודה לבלתי הותיר לכם = על דברי הספר אשר נמצא כי גדולה חמת יהוה אשר נתכה בנו על אשר לא שמרו אבותינו את דבר יהוה לעשות ככל הכתוב על הספר
ויהי בשנה ההיא בראשית ממלכת צדקיה מלך יהודה בשנת הרבעית בחדש החמישי אמר אלי חנניה בן עזור הנביא אשר מגבעון בבית יהוה לעיני הכהנים וכל העם לאמר = גי' קטנה 561 = יהויקם בן יאושיהו (ככתיב בבחי' גבורה כנ"ל)

הוד או נצח
ירמיהו: מט. לד.
אשר היה דבר יהוה אל ירמיהו הנביא אל עילם בראשית מלכות צדקיה מלך יהודה לאמר
צדקיה מלך יהודה = 329 = אינטרנט (אינטרנט זה בחי' נצח -התגברות על הזמן- והוד -התגברות על המקום)
מלכות צדקיה מלך יהודה = 825 = פרעה מלך מצרים (נראה לע"ד שפרעה לא יכול להיות "נצח" אלא שהוא אחראי על הכור היתוך בו עם ישראל מתבשל, ואח"כ, אף שבעל-כרחו, הוא מחזיר אותם לה' בבחי' הוד)
אשר היה דבר יהוה אל ירמיהו הנביא אל עילם בראשית מלכות צדקיה מלך יהודה לאמר = 3313 = ויאמר דוד יהוה אשר הצלני מיד הארי ומיד הדב הוא יצילני מיד הפלשתי הזה ויאמר שאול אל־דוד לך ויהוה יהיה עמך = ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי ואכלה בעבור תברכך נפשי בטרם = שאול שאל האיש לנו ולמולדתנו לאמר העוד אביכם חי היש לכם אח ונגד לו על פי הדברים האלה הידוע נדע = הכסף השב באמתחתינו בתחלה אנחנו מובאים להתגלל עלינו ולהתנפל = אל פתח אהל מועד לפני יהוה וסמך את ידו על ראש הפר ושחט את הפר = וישימו עליה קטרת ויקריבו לפני יהוה אש זרה אשר לא צוה אתם = אתה ובניך ובנתיך אתך כי חקך וחק בניך נתנו מזבחי שלמי בני ישראל = וכסתה הצרעת את כל עור הנגע מראשו ועד רגליו לכל מראה = בגבחת נגע לבן אדמדם צרעת פרחת הוא בקרחתו או בגבחתו = והקרבתם על הלחם שבעת כבשים תמימם בני שנה ופר = ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך בקצרך
אשר היה דבר יהוה אל ירמיהו הנביא אל עילם בראשית מלכות צדקיה מלך יהודה לאמר = גי' קטנה 271 = ירמיהו = הריון (נבואה=דין, הנביא ירמיהו בחי' חסד?)

יסוד
הושע: ט. י
כענבים במדבר מצאתי ישראל כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם המה באו בעל פעור וינזרו לבשת ויהיו שקוצים כאהבם
כענבים במדבר מצאתי ישראל כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם המה באו בעל פעור וינזרו לבשת ויהיו שקוצים כאהבם = 6430 = ויעשו כן בני ישראל כאשר צוה יהושע וישאו שתי עשרה אבנים מתוך הירדן כאשר דבר יהוה אל יהושע למספר שבטי = האבן אשר נתתי לפני יהושע על אבן אחת שבעה עינים הנני מפתח פתחה נאם יהוה צבאות ומשתי את עון הארץ = ובחנכת חומת ירושלם בקשו את הלוים מכל מקומתם להביאם לירושלם לעשת חנכה ושמחה ובתודות ובשיר = נתנים את המנחה הלבונה והכלים ומעשר הדגן התירוש והיצהר מצות הלוים והמשררים והשוערים ותרומת הכהנים
כענבים במדבר מצאתי ישראל כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם המה באו בעל פעור וינזרו לבשת ויהיו שקוצים כאהבם = גי' קטנה 400 = יסוד * 5 (חגתנ"ה הנשפכים אל היסוד לשרתו בהתייחדו עם הנוק') = לא יטמא בעל בעמיו להחלו = (מחשבים = נשים)
ראיתי אבותיכם = 1100 = מסילת ישרים

 

 

---

מלכות – יום השבת – האלף השביעי

 

בראשית * 6 = 5478
שנת ה'תע"ח, עד כאן "כששת אלפים שנה" לבריאה (יש על מה לסמוך, באשר "אלף" רובו ככולו, ובכן כל "אלף" הוא באמת כמנין בראשי"ת?), ולמחרת
שנת ה'תע"ט – 5479 – יש שתי הופעות של רצף "התעט" בתנ"ך

יונה: ב. ח.
בהתעטף עלי נפשי את יהוה זכרתי ותבוא אליך תפלתי אל היכל קדשך = 4096 = 4 בחזק' 6 = הנה נתתי לכם את כל עשב זרע זרע אשר על פני כל הארץ ואת כל העץ = מתה עלי רחל בארץ כנען בדרך בעוד כברת ארץ לבא אפרתה ואקברה שם בדרך = כי תגע בכל טמא בטמאת אדם או בבהמה טמאה או בכל שקץ טמא ואכל מבשר זבח השלמים אשר ליהוה ונכרתה = וכי יהיה בקרחת או בגבחת נגע לבן אדמדם צרעת פרחת הוא בקרחתו או בגבחתו = שבתון מקרא קדש כל מלאכה לא תעשו שבת הוא ליהוה בכל מושבתיכם = וזכרתי להם ברית ראשנים אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים = והיה ערכך הזכר מבן עשרים שנה ועד בן ששים שנה והיה ערכך חמשים שקל כסף = "אלה משפחת נפתלי למשפחתם ופקדיהם חמשה וארבעים אלף וארבע מאות" = לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו איש לפי פקדיו יתן נחלתו = והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ
בהתעטף עלי נפשי את יהוה זכרתי ותבוא אליך תפלתי אל היכל קדשך = גי' קטנה 265 = לו לבדו ולהם לבדם (פרישות ובכן יסוד) = יוסף אחיכם (יסוד) = טמאים הם לכם = הוא הנלחם לכם
בהתעטף = 566 = משיח בן יוסף = תיקון (משיח בן דוד = 424 = סליחה וכפרה)

איכה: ב. יב.
לאמתם יאמרו איה דגן ויין בהתעטפם כחלל ברחבות עיר בהשתפך נפשם אל חיק אמתם = 4416 = 64 * 69 = התשחית בחמשה את כל העיר ויאמר לא אשחית אם אמצא שם ארבעים וחמשה = להם ברית ראשנים אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לעיני הגוים להיות להם לאלהים אני יהוה
לאמתם יאמרו איה דגן ויין בהתעטפם כחלל ברחבות עיר בהשתפך נפשם אל חיק אמתם = גי' קטנה 276 = צמח צמח = החיה למינה וכל הבהמה = בני נח היצאים = ולניני ולנכדי = כדברים = חיי אברהם = וימכר = ויצעק = ארעה = ויסר = ויצא מאהל לאה ויבא באהל = אנחנו מאלמים = הכר נא = בגדו בידה וינס החוצה = ויכרם
בהתעטפם = 606 = רות , ממנה יצא משיח בן-דוד

 

---

 

ויש בתנ"ך, בשווי 5479 = ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה = תהי נא אזנך קשבת ועיניך פתוחות לשמע אל תפלת עבדך אשר אנכי מתפלל לפניך היום יומם ולילה
ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה = גי' קטנה 385 = שכינה
ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש = 2766 = "ובני זלפה שפחת לאה גד ואשר אלה בני יעקב אשר ילד־לו בפדן ארם" = ייטב לך ועשית נא עמדי חסד והזכרתני אל פרעה והוצאתני = ויאמרו שאול שאל האיש לנו ולמולדתנו לאמר העוד אביכם חי היש לכם אח = את שתי ידו על ראש השעיר החי והתודה = וכפר הכהן אשר ימשח אתו ואשר ימלא את ידו לכהן = וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב קדש יהיה לך כי קדוש אני יהוה
חרבו המים מעל הארץ = 747 = ברכת כהנים = השמים להבדיל בין היום ובין הלילה = התבה על פני המים = את כל הארץ = לך את הארץ = הרתה ואקל (ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך אנכי נתתי שפחתי בחיקך ותרא כי הרתה ואקל בעיניה ישפט יהוה ביני וביניך) = יחר לאדני ואדברה אך הפעם = בעיניו כימים אחדים באהבתו = כל העזים הנקדות = ויפרץ האיש מאד = אלופי אהליבמה בת ענה = יצא אחיו אשר על ידו = שם הוא היה עשה = ופתר אין = המשביר לכל עם = תראו פני = והנם בארץ גשן = הושב את אביך = ונעלם ממנו והוא טמא ואשם = אשמתו = בני אהרן לפני יהוה אל פני המזבח = את האשם = הקריבו את זבחו = עלה הוא לריח ניחח אשה = מפריס פרסה הוא (החזיר, "והוא גרה לא יגר" = 472 = תע"ב) = כל ימי אשר הנגע בו = אשר הנגע בו יטמא טמא = והשכב בבית = בבאו לכפר בקדש = (כי נפש כל בשר דמו הוא,) כל אכליו יכרת = משה אמר אל הכהנים = קרבנו לכל נדריהם = וקראתם = ויראת מאלהיך וחי = בין טוב ובין רע כערכך = אלף ושלש = נדב ואביהוא בהקריבם אש = למכיר בן מנשה = ויפל עליו וימת והוא לא = תרצה וחגלה
ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה = 1966 = על־כן קרא לבאר באר לחי ראי הנה בין־קדש ובין ברד = "והיו חייך תלאים לך מנגד ופחדת לילה ויומם ולא תאמין בחייך" = וכי־ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך = וימחו מן הארץ וישאר אך נח ואשר אתו = ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן = ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד = אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש = את ארץ מגריך אשר נתן = ויתן לבן לה את זלפה שפחתו ללאה = זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו = כי טמא את דינה בתו ובניו היו את מקנהו בשדה = לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך = ויעל על גזזי צאנו הוא וחירה רעהו העדלמי תמנתה = שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוסף = האכלים אתו לבדם כי לא יוכלון המצרים לאכל את העברים = יוסף ואחיו ובית אביו רק טפם וצאנם ובקרם עזבו בארץ = והביאה אל בני אהרן הכהנים וקמץ משם מלא קמצו מסלתה = יבלת או גרב או ילפת לא תקריבו אלה = ליהוה כבשים בני שנה תמימם שנים ליום עלה = שמרי משמרת משכן יהוה

תר"א שנה קודם שנת 5479 יוצא שנת 4878 (1117-1118 למניינם). באותה שנה נזירים נוצרים יסדו בירושלים את ה
Temple Order

Hello world!

Welcome to WordPress.com. This is your first post. Edit or delete it and start blogging!